עוגיות הקסם של אמא

עוגיות-טעימות

עם תחילת דרכי הרוחנית – החיפוש העצמי ב-1987, סחפתי אחרי גם את אמא, שהיתה מאוד פתוחה אלי וזרמה איתי בדרכי. בין האנשים: מדריכים רוחניים / מתקשרים / מורים / סדנאות וכו', פגשה את אמא מדריכה רוחנית שהסבירה לה שהיא בעצם כמו מעביר חשמל המחובר לתקע ואליו מחוברים כמה מכשירים. אמרה לה: "את היא במקום המעביר, המחוברת ישירות לאל ויכולה להעביר אנרגיה למיליונים". בקיצור, יכלה להיות הילרית בקנה מידה בינלאומי!

 

אך אמא, שהיתה צנועה ביותר, וכל מה שאמרו, על מה היא ומי היא, נשארה כפי שהיא. אי לכך, אמרה לה המדריכה: "בגילך, לא מצפים שתתחילי לטפל באנשים, אז לפחות תעשי עוגיות ותמכרי, ומי שתהיה לו הזכות לאכול מהן – יקנה אותן".

 

מיד נעמד לצידה ידידי הצעיר והחמוד אלעד, שהיה מוכן מיידית ללכת למכור. כך גם ידיד נוסף שרצה מאוד למכור. אך אמא בשלה – "אין לי כוח לאפות בכמות מסחרית".

 

אלא שמאז, החלה לחלק לכל מי שעשה לה טובה כלשהי – ולו הקטנה ביותר!
תמיד ארזה להם יפה בקופסא, שמה בשקית חמודה של מתנות והגישה: לרופאת המשפחה בחגים, לחבריי שאהבו אותה ובאו לבקר, לאנשים שטיפלו בה, לעובדי מועדון הקשישים שהצילו אותה, לאחר שעברה שם אירוע מוחי ופעלו במהירות האפשרית להצילה! אפילו לנהג ההסעות נתנה.

 

באחד הימים, הגיע אלינו ידיד טוב שלי – אביעד יריב, מתקשר, עפ"י הזמנתי, כדי לעזור לאמא. היא כמובן הכינה לו ושמה על השולחן לידו. תוך כדי שהוא מדבר עימה, מדי פעם מסב ראשו לכיוון השקית. לבסוף אמר: "מה זה? משהו פה זוהר, האם זה מהשקית? מה יש בשקית הזו?" עניתי לו: "תפתח ותראה". הוא פתח, ראה את העוגיות ואמר: "העוגיות האלה ממש זוהרות!!!", "אני מדבר וכל הזמן רואה מזווית העין איזה זוהר, שלא הבנתי מאין בא".

 

ידיד צעיר וחמוד אחר – נתן לעוגיות האלה את השם: "עוגיות הקסם". אכן, שם מתאים ביותר, שכן כל מי שאכל מהן, הרגיש משהו טוב. אגב, כשהגיעה לבקר חברה, שבתה מתקשה להיכנס להריון, אמא ברכה על העוגיות ומסרה לה שתיתן לבתה. כעבור חצי שנה, הגיעה החברה כדי להודות לה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.