קורס בניסים 4.11.1987

העולם הבא - אחרי המוות

היה זה 4.11.87 כאשר הגעתי לשיעור בקורס בניסים, שפופה, עצובה וכואבת את יום השנה למותו של אחד האנשים המשמעותיים בחיי – ד"ר שמואל שטרנברג ז"ל, מדען ועם זאת, אדם מאוד מאוד רוחני, שהסתיר זאת מאנשי המדע.

מיד ניגשה אלי מלכה – יד ימינו של מדריך הקורס, אבי יסעור (שאף הוא נפטר לפי מס' שנים) וטענה כי מאז הבקר ניסתה להשיג אותי (טרם עידן הטלפונים הניידים) על מנת שאכתוב ברכה יפה ליום הולדתו של מורנו האהוב אבי יסעור ז"ל.

הופתעתי לגלות שדווקא ביום השנה למותו של אדם כה יקר, מבקשים ממני לכתוב ברכת יום הולדת לאדם יקר אחר…

היה לי די קשה, השיעור החל ובהפסקה שלחה בחור מהקבוצה להביא עוגה שהוזמנה ופרחים, ואילו אני, ישבתי לי על המדרגות, מתקשה לכתוב ולפתע, כמו מעין ברק, מצאתי עצמי כותבת ברכה מהממת!!!
ההפסקה הסתיימה, אבי מתחיל בשיעור ולפתע נכנס הבחור עם הפרחים והעוגה – הפתעה ממש מוצלחת ואני עומדת ומקריאה את שכתבתי.
תוהה ולא מאמינה כיצד זה הצלחתי לכתוב ככה יפה?

אז בעצם, היתה לי הארה חשובה: כי התאריך בו נפטר לי מורה רוחני יקר וחשוב מאין כמותו – דר' שטרנברג ז"ל, נולד בעצם מורה רוחני אחר – אבי יסעור ז"ל.

בהמשך חיי, אף היו שני מדריכים נוספים שנולדו באותו תאריך: עפרה אביתר שתיבדל לחיים ארוכים, שלימדה אותי הן באופן פרטי והן בסדנא קטנה שעשתה בביתי ונאוה גפן, שהיתה המנצחת של מקהלת עיוורים שזכיתי לשיר איתם ובעקיפין, בזכות העובדה שצירפה אותי אליהם, למדתי מהם הרבה מאוד על חייו של עיוור, על איך שהם "רואים" את החיים ומתפקדים.

בקיצור, 4.11 – הוא תאריך מאוד משמעותי עבורי: לכולנו זכור רצח יצחק רבין ז"ל, להרבה תלמידים ולי זכור דר' שטרנברג ז"ל ומנגד, התקומה מהכאב – 3 שנולדו וליוו אותי בצמתים שונים בחיי.

אז מי היה דר' שטרנברג?

– מרצה מרתק בנושא בריאות, שעסק במחקרים: השעון הביולוגי בגוף האדם, שלושת הביוריתמוסים, החלומות, המוזיקה והשפעתה על הבריאות ועוד – איש אשכולות משכמו ומעלה, שכל הרצאה שלו מילאה אולמות לעייפה.

– מנהל ביה"ס הראשון לרפואה משלימה של "תנועת הצמחונים והטבעונים", שיכול היה לחתום על תעודות שיוכרו גם בחו"ל, כשאני משמשת מזכירה.

– מרצה בקורס לנטורופתיה באוניברסיטה עממית בת"א ובירושלים, שם לימד שיטות שונות ברפואה הטבעית ואנשים התחברו לנושא/שיטה האהובים עליהם והמשיכו להתמחות.

– הרצאות בכל רחבי הארץ לסקטורים שונים, חוגי בית וקיבוצים. בהמשך, אף הפכתי להיות מלווה שלו, כאשר מדי פעם בתום ההרצאה, אני עוזרת לענות לשאלות האנשים.

שנתיים וחצי למדתי באוניברסיטה העממית, עד שנפצע ב"שלום הגליל" 1982 ומאותו רגע, הפכתי להיות המטפלת שלו, למשך 4 שנים, במסירות ובאהבה, עד ליום בו נפרד מהעולם, כשהוא בן 56 בלבד!

משהפכתי להיות המטפלת, זכיתי ממש להכיר את הצדדים הרוחניים שבו והבנתי עד כמה ענק היה האיש ויחד עם זאת, תמיד מחובר לאדמה.

מותו השאיר בי חלל עצום, ריק שהיה לי קשה מאוד למלאו. בנוסף, כעס על בורא עולם, שלקח אותו בטרם עת, בטרם הספיק בכלל להוציא ספר שרצה ושהייתי אמורה להדפיסו ואפילו קניתי לו בדיוק שולחן מחשב והחילונו בהכנות לקראת…

מאז החלה דרכי הרוחנית: מסע חיפושים של מי אני ומה אני, כאשר שאלות רבות מתרוצצות במוחי על מהות החיים, על החיים שאחרי החיים, גלגולי נשמות, קארמה.
המון קורסים וסדנאות עד 1990 – השנה בה עברתי קורס להילינג, כשבעצם גיליתי שאני הילרית מולדת והייתי זקוקה רק לטכניקה בסיסית על מנת להתחיל לטפל ולהבין שהגעתי לעולם על מנת לעזור לאנשים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.